בן פרידה ושמואל-אליהו, נולד ביום ו' באדר א' תרפ"ד (11.3.1924) למשפחה דתית בפלונסק, פולין. בהיותו בן שנה עלו הוריו לארץ. חייים סיים בהצטיינות את לימודיו בבית-הספר "ביל"ו" ובגימנסיה הדתית "מוריה" בתל-אביב, הצטיין במיוחד בתורת החשבון, למד את מלאכת הדפוס והיה למנהל דפוס עומד ברשות עצמו. בן 14 הצטרף ל"הגנה", וכעבור שנתיים סיים קורס מפקדים. בן 19 שימש בהצלחה מפקד מחלקה בחי"ש, שירת בחטיבת "גבעתי", ליווה שיירות לבן-שמן ולירושלים ומילא תפקיד חשוב בהדרכת טירונים. השתתף כסגן מפקד פלוגה בקרבות הקסטל, ובקרב בית-עפה, כיבוש עיבדיס והגנת נגבה ובקרבות נוספים בדרום. היה בעל רצון עז וביטחון, רחב-כתפיים ורחב-לבב. היה שש ראשון לקראת סכנה וחש תמיד לעזרת חבר. סמל הגבורה וההקרבה.

במבצע "יואב", לפריצת הדרך לנגב, הסתער בראש אנשיו על משלטי חוליקאת, ובקרב זה נפל ביום י"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). הוא נפל כשפרץ בראש אנשיו קדימה בהסתערות על חוליקאת. הוא נפל כשהחיוך התמידי מאיר את פני העלם בן ה24-. חיים-יצחק הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.

הדף הקרבי של חטיבתו הודיע: "הגבעה צפונה מגבר-עם תיקרא מעתה - 'משלט חיים'. יד לחיים בולי".